שבתון - הפורטל השלם למורה המשתלם
הפורטל השלם למשתלם מסלולי לימוד וקורסים ›› מכללת פוירשטיין לפיתוח אסטרטגיות למידה

מכללת פוירשטיין לפיתוח אסטרטגיות למידה

ירושלים, רעננה, חיפה, טבריה

לקבלת מידע ויעוץ אישי
שלחו פרטים

מכללת פוירשטיין לפיתוח אסטרטגיות למידה - יש יותר מדרך הוגנת אחת למיין מועמדים ללימודים גבוהים - מאמר - מכללת פוירשטיין לפיתוח אסטרטגיות למידה
ימים פתוחים וכנסים

כנס המחקר השנתי ללמידה מתווכת

13/09/2017

הרצאות מומחים בנושאים: יצירת שינוי רגשי וקוגניטיבי באמצעות למידה מתווכת, האבחון הדינעמי LPAD, למידה מתווכת באוכלוסיות שונות.


יש יותר מדרך הוגנת אחת למיין מועמדים ללימודים גבוהים

מאת: רב רפי פוירשטיין, ס' יו"ר המרכז הבינלאומי לקידום כושר הלמידה.

רמי ניגש למבחנים הפסיכומטריים, רמי הינו קצין בוגר צבא. במבחן הפסיכומטרי אליו ניגש לא הצליח רמי לקבל את הנדרש על מנת להתקבל ללימודי הנדסה במכללה אליה רצה להתקבל. רמי למד כמובן בקורסי הכנה למבחן הפסיכומטרי והשקיע בכך כמעט שנה וכסף רב, אך בכל זאת הוא נכשל. מה ניתן ללמוד מכישלונו זה של רמי? האם הוא איננו מתאים ללימודי הנדסה? ובכן, האבחון הדינאמי LPAD {שמיד נסביר את טיבו} העלה, שרמי הינו אימפולסיבי בשלב הקלט, וכי הוא מתקשה להתמודד עם מספר רב של פריטי אינפורמציה בו זמנית. משמעות הדבר היא, שכשרמי מקבל מבחן ויש בו כמה מסיחים, רמי עשוי לבחור בתשובה שנראית נכונה {והיא אכן כזאת}, ולא בתשובה הנכונה בדיוק. לכן רמי עלול להיכשל במשימות רבות.

כשמדובר ברמי ובמועמדים נוספים שבעייתם היא משנית, המבחן הפסיכומטרי לא משקף את יכולתם האמיתית. ב'בעיה משנית' אנו מתכוונים לפונקציות קוגניטיביות שמהוות אמנם תנאי חשוב ליכולת לפתור בעיות, אך אינן מהוות את היכולת עצמה לפתור בעיות, או את היכולת לחשוב חשיבה מתמטית, או לתפעל אסטרטגיות הדורשות חשיבה מופשטת. תנאי משול לאבן קטנה שסותמת את צינור המים. יש צינור וגם יש מים, אבל יש בסך הכל אבן קטנה שסותמת את הצינור. נכון שבסופו של דבר אין מים בברז, אבל הסיבה לכך היא משנית. 'בתנאים משניים' כוונתנו למשל ליכולת לאסוף נתונים, או ליכולת להפעיל את רמת הדיוק הנדרשת במשימה, או ליכולת נהל את הזמן שלהם בכלל, ובמהלך המבחן בפרט, או: ליכולת להשקיע מספיק קשב בהבנת השאלה לאשורה ועוד ועוד.

המבחן להערכת פוטנציאל החשיבה {ה-:Learning Potential Assessment Device LPAD} של חתן פרס ישראל פרופ' פוירשטיין, הינו מבחן שכשמו כן הוא; הוא מיועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבחן. ה- LPAD איננו מסתפק במדידת היכולת הנוכחית, זאת כיוון שההנחה היא שהיכולת הנוכחית, כשהיא נמוכה, עשויה להיות מושפעת מגורמים משניים, שאינם מלמדים על היכולת האמיתית של האדם בתחומים הנבדקים. יתרה מזאת, ההנחה המרכזית במשנתו של פרופ' פוירשטיין הינה, כי תכונתה המרכזית של האינטליגנציה {וממילא של האדם}היא שהיא ניתנת לשינוי משמעותי. על כן, מטרת ה- LPAD היא כפולה:
א. להבחין בין קושי ביכולת הנבדקת, לבין קושי בתנאים המשניים אותם אנו מכנים פונקציות קוגניטיביות פגומות.
ב. להעריך את יכולת השינוי של הנבדק באותם 'תנאים משניים', ואף ביכולות עצמן. גם אם רמתו הנוכחית של הנבדק נמוכה, הרי שכושר ההשתנות שלו עשוי להיות גבוה, ולכן הוא עקרונית מתאים לאותם תחומי לימוד בהם חשקה נפשו.

כיצד מצליח ה- LPAD להשיג את מטרותיו? ה- אבחון הדינאמי LPAD בנוי משלושה שלבים. השלב הראשון הוא 'המבחן –שלפני': דהיינו מערכת מבחנים הבוחנת חשיבה מופשטת, זכירה, ארגון המרחב, חשיבה מתמטית ועוד{דומה מאד לתחומים הנבדקים במבחני האינטליגנציה לסוגיהם}. השלב השני מהווה את המהפכה, והוא שלב ההתערבות. בשלב זה, מקנה המאבחן לנבדקים אסטרטגיות חשיבה ולמידה עיקריות ומשניות שיאפשרו להם לשפר את תפקודם במטלות הללו. נדגיש שאין מדובר כאן ב'טריקים' לפתרון מטלות, אלא במתן אסטרטגיות של ממש, בצורה מדגמית וקצרה, כראוי למבחן.
השלב השלישי הוא השלב של המבחן – שאחרי. בשלב זה, הנבדק מקבל את המטלה המקורית אותה קיבל בשלב 'המבחן – שלפני', והוא מתבקש לבצע אותה שוב. הפעם מצופה שהוא ישתמש ביעילות באסטרטגיות שלמד בשלב 'ההתערבות'. הנבדק לא מקבל את אותו המבחן שעליו התרחש תהליך הלמידה, הוא מקבל מטלות דומות, שהולכות ומתרחקות מהמשימה המקורית, על מנת לבחון את יכולתו של הנבדק להעביר את מה שלמד במשימה מסוימת, למשימות ההולכות ונעשות שונות מהמשימה המקורית.

ובכן, מה ניתן ללמוד מתוצאות מבחן זה? ראשית, את מצבו הנוכחי של הנבדק. שנית, את יכולתו ללמוד, ולהשתנות בעקבות חשיפה להתערבות. שלישית, האבחון מאפשר לעקוב אחרי תהליך הלמידה של הנבדק ולהבין את הגורמים להצלחה או לכישלון של הנבדק. אנו יכולים להבין האם הכישלון הראשוני של הנבדק, או אפילו הצלחתו המוגבלת נבעו מקושי ביכולות הנבדקות, או קושי בתנאים המשניים {הפונקציות הקוגניטיביות}. זאת אומרת שניתוח התוצאות של האבחון הדינאמי הוא איכותני ולא רק כמותי. כששני נבחנים מקבלים את אותו ציון נמוך במבחן, אצל האחד זה מלמד על קושי יסודי ומהותי בחשיבה מתמטית למשל, ואצל השני הדבר מלמד על קושי משני בלבד, כמו קושי בצורך בדיוק, או בניהול זמן. קושי שאיננו קשור בכלל ליכולת החשיבה המתמטית.

לאבחון הדינאמי LPAD יש תפקיד ייחודי במערכת החינוך הישראלית {והמערבית בכלל}. מדינת ישראל קולטת עליה. חלק מהעולים {ותהליך העלייה איננו רק תהליך לשנה-שנתיים} עלו מארצות שונות-תרבות, חלקם אפילו שונות מאד, למשל, עולי אתיופיה וקווקז או לחילופין ערביי ישראל. עולים אלה, או ילדיהם, עשויים למשל להתקשות מאד בעמידה בזמנים של המבחן, מאחר ותפיסת הזמן שלהם שונה מאד. הם עשויים להתקשות במטלות הדורשות התמצאות במרחב, בגלל שהם באים לעיתים מאזורים בהם לא השתמשו במושגי מרחב דומים לנהוגים כאן. מבחן האנגלית, לא ישקף את יכולתם האמיתית, וזאת כיון שתהליכי הקריאה שלהם עשויים להיות פחות יעילים, מאחר והם באים מתרבות שבה לא הייתה קריאה בכלל. הסיכוי של חברי מגזרים אלה להשתלב בלימודים גבוהים איכותיים על סמך הפסיכומטרי, קטן ביותר. השאלה היא, האם המבחן הפסיכומטרי אומר משהו על יכולותיהם האמיתיות של נבדקים אלו? התשובה הינה לא. רבים מהם מגלים כושר למידה מופלא בבואם לרכוש את מיומנויות הלמידה והחשיבה החסרות להם. הדוגמא המרגשת ביותר היא זו של צה"ל שבתמיכת ג'וינט-ישראל משתמש במרכז פוירשטיין לצורך אבחון, באמצעות האבחונים הדינאמיים של החיילים והחיילות יוצאי אתיופיה {המופנים למערך הלא-לוחם}. בתהליך השיבוץ מתחשבים בתוצאות האבחון הדינאמי LPAD במקום במבחני המיון שבלשכות הגיוס. התוצאות יוצאות מן הכלל. יוצאי אתיופיה משובצים היום בקורסים היוקרתיים ביותר, רק בשל העובדה שהיכולות האמיתיות שלהם נחשפו באבחון הדינאמי, ה- LPAD. לאבחון הדינאמי LPAD תפקידים מגוונים; הוא משמש כאמצעי קליני להתווית תכניות טיפול עבור אנשים בלי צרכים מיוחדים, הוא מאפשר סינגור על יחיד או על ציבור מסוים. למשל: לפני למעלה מעשר שנים התבקש המרכז לאבחן מאות רבות של תלמידים יוצאי אתיופיה על מנת להזים את השמועה שרמתם הנמוכה מחיבת את השמתם בחינוך המיוחד. ה- LPAD מאפשר גם עיצוב תכנית התערבות לאדם עם לקות למידה. לעיתים מזומנות ניתן להראות שהלקות כולה נגרמת כתוצאה מכמה 'תנאים' {פונקציות קוגניטיביות} שחוסמים את מכלול התפקוד של האדם.
החזון אליו אנו שואפים, הוא קיומה של אלטרנטיבה אבחונית לטובת מועמדים לקבלה לאוניברסיטאות, שנדחו בשל ציון נמוך בפסיכומטרי. יש להרחיב את התהליך המבורך שצה"ל נקט בו גם למגזר האזרחי, ולהבטיח את המוביליות החברתית של כל אזרח במדינת ישראל.

הכותב: רפי פוירשטיין, ס' יו"ר המרכז הבינלאומי לקידום כושר הלמידה – מרכז פוירשטיין ירושלים.


   לוח מועדי קורסים הנפתחים בחודשים הקרובים   



מועד פתיחה שם קורס  
     
10/09/2017 העשרה אינסטרומנטלית קלאסית שלבים א'-וב' - טבריה       פנו למידע על הקורס 

10/09/2017 העשרה אינסטרומנטלית קלאסית שלבים א'-וב' - חיפה       פנו למידע על הקורס 

10/09/2017 העשרה אינסטרומנטלית קלאסית שלבים א'-וב' - רעננה       פנו למידע על הקורס 

12/09/2017 העשרה אינסטרומנטלית קלאסית שלבים א'-וב' - באר שבע       פנו למידע על הקורס 

12/09/2017 העשרה אינסטרומנטלית קלאסית שלבים א'-וב' - ירושלים       פנו למידע על הקורס 

13/09/2017 כנס המחקר השנתי ללמידה מתווכת - במכון פוירשטיין בירושלים       פנו למידע על הקורס 

01/10/2017 קורס אסטרטגיות לפיתוח החשיבה - החל מאוקטובר 2017 - ירושלים/רעננה       פנו למידע על הקורס 

01/10/2017 סדנת הורות בשיטת פוירשטיין - ברחבי הארץ - החל מאוקטובר 2017       פנו למידע על הקורס 

17/10/2017 העשרה אינסטרומנטלית למגזר החרדי שלב א' - קורס נפרד לגברים - ירושלים - פתיחה: כז תשרי התשעח       פנו למידע על הקורס 

        פנו ליועץ לימודים - מכללת פוירשטיין לפיתוח אסטרטגיות למידה יש לכם שאלות ? רוצים לדבר ולהתייעץ איתנו ?
      לא מצאתם מועדים מתאימים ? פנו אלינו ונציע לכם אפשרויות נוספות