הפרעה התפתחותית בקואורדינציה - איתור אבחון וטיפול

בשיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב

ד"ר אורלי יזדי-עוגב מנהלת המרכז לתפקודי למידה ומוטוריקה, ביה"ס להכשרת מאבחנים ומטפלים
ומחברת הספרים:

• התפתחות ולמידה מוטורית תקינה מול לקויה: היבטים תיאורטיים ויישומיים.

• ניתוח איכותני של תנועות גופניות בסיסיות.

• 'אני לא קלוץ' –יש לי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD).

• 'הצלחה במגע'-במוטוריקה גסה ועדינה.

במהלך שנות הילדות ובית הספר היסודי, מומחיות בביצוע המוטורי מהווה גורם מרכזי לשם צבירת הצלחות בביצוע מיומנויות הנדרשות בחיי היום יום, בלמידה, במשחקים ובתחרויות. גזירה, ציור, העתקה, כתיבה, שרטוט, עבודות במלאכת יד, נגינה, ריצה, קפיצה, זריקה, תפיסה ובעיטה מהוות רק חלק מהמיומנות הבסיסיות אשר נדרשות מהילדים במסגרת הבית-ספרית. שליטה במיומנויות מוטוריות מהווה אף גורם חשוב בהתפתחות החברתית והריגושית של ילדים. אצל רוב הילדים ההתפתחות של המיומנויות המוטוריות, מתרחשת בקלות יחסית. בכל אופן, בקרב אוכלוסיית הילדים בגילאי 5 – 11 שנים מוערכת כ- 6%, מציגים בעיות מוטוריות בדרגת חומרה גבוהה (53:APA, 1994). אמנם בעייתם המרכזית הנה מוטורית, אך בדרך כלל לבעיה זו נלווים קשיים בתחום התפקודי היומיומי, הריגושי-חברתי, ההתנהגותי והלימודי (יזדי-עוגב, 2000 ).

ההתייחסות לבעיות בקואורדינציה המוטורית במהלך הילדות הייתה מינורית היות ולא אחת רווחה האמונה כי בכל המקרים של בעיות מוטוריות, מלבד החמורים שבהם, נובעים מעיכוב בבשלות של מיומנויות מוטוריות, ולכן הבעיות והסבל מבעיות אלה בסופו של דבר ייעלמו עם ההתבגרות ('grow out of it'. אולם, מממצאים שנתקבלו ממספר מחקרי אורך, הפריכו את האמונה הזו. נימצא, כי ילדים אשר אובחנו כמסורבלים בהיותם בגיל שש שנים, המשיכו לסבול מבעיות מוטוריות וכן ממגוון קשיים בתחום הלימודי, החברתי והריגושי אף בהגיעם לגיל מבוגר.
ממצאי המחקרים הללו ואחרים תרמו במידה רבה להעלאת המודעות בנוגע לקשייהם של ילדים עם בעיות בקואורדינציה המוטורית. הידע שהלך והצטבר סיפק "לגיטימציה" להימצאותה של הפרעה נפרדת אשר באה לידי ביטוי ברכישת מיומנויות מוטוריות, ואשר דורשת התייחסות מיוחדת בנוגע לאטיולוגיה, אבחנה והתערבות. המפנה המשמעותי בעניין זה בא לידי ביטוי בהגדרה רשמית שהופיעה לראשונה ב – 1987 במהדורה השלישית של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (3DSM-), אשר קבעה את המונח הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (developmental coordination disorder) ובקיצור DCD-); וכן באבחנה שנקבעה על ידי ארגון הבריאות העולמי (1992a,) אשר קבע את המונח 'הפרעה התפתחותית ייחודית של התפקוד המוטורי' (developmental disorder of motor function Specific. אבחנות אלה , ללא ספק, תרמו לקבלה באופן רשמי של הפרעה התפתחותית בקואורדינציה כהפרעה שיש להתייחס אליה בדרגת חשיבות ראשונה בכל הקשור ב"חריגות" בהתפתחותם ובתפקודם המוטורי של ילדים.

הפרעה התפתחותית בקואורדינציה מתכוון ל "ליקוי משמעותי בהתפתחות של הקואורדינציה המוטורית (קריטריון א'); האבחנה נעשית רק באם הליקוי מפריע להישגים אקדמיים או בביצוע פעילויות של היום יום (קריטריון ב'); האבחנה ניתנת באם קשיי הקואורדינציה אינם כתוצאה ממצב רפואי כללי (כמו שיתוק מוחי, המיפלגיה, או ניוון שרירי) או הפרעה התפתחותית חמורה (קריטריון ג'). באם קיים מצב של פיגור שכלי, הקשיים המוטוריים הם נוספים לאותם הקשיים אשר בדרך כלל מאפיינים מצב זה (קריטריון ד')" , (53:APA, 1994). לפי הגדרה זו, רמת הביצוע המוטורי של ילדים אלה נמוכה מגבולות הנורמה המקובלת ביחס לילדים בני גילם, ובחיי היום יום הם מציגים קושי בביצוע מיומנויות מוטוריות ברמה המצופה מילדים בני גילם . מדובר בילדים, אשר מציגים קשיים תנועתיים משמעותיים מבלי שיאופיינו במצבים פאתאלוגיים ידועים “without obvious pathological conditions”)) של המערכת העצבית-שרירית . נימצא, כי הפרעה ה התפתחותית בקואורדינציה, בדרך כלל מתקשרת להפרעות אחרות כגון: הפרעות למידה, הפרעות בתקשורת, הפרעת התנהגות, והפרעת קשב והיפראקטיביות.

להלן כמה מאפיינים של ילדים עם קשיים בתחום המוטורי, כפי שהם באים לידי ביטוי בתיאורו על-ידי:

  הוריו:

• הילד מתנהג כמי שיש לו שתי ידיים שמאליות.

• בבוקר לוקח לו שעות עד שהוא מסיים להתלבש.

• לעתים רחוקות הוא משאיר את הכוס שלמה בשעה שהוא מנסה למזוג משקה.

הגננת:

• הילד נמנע מלעלות על מכשירים גדולים וניידים.

• הוא נוטה להיתקל בילדים ובחפצים סביבו.

• הוא נמנע מלפעול במשימות של ציור ומוטוריקה עדינה. בדרך כלל הוא מוצא דרכים כדי 'לברוח' לקוביות ולמיניאטורות.

• מתקשה לשבת יציב על הכיסא. בדרך כלל גופו 'נמרח' על הכיסא.

הילד מתאר את עצמו:

• לעיתים קרובות אני מגלה שלבשתי את החולצה כשהתווית מלפנים במקום מאחור.

• בזמן פעילות גופנית בגן, אני יושב בצד כדי שהגננת לא תראה שאני לא מצליח.

• כשאני גוזר, אני חושש שמא אני אחרוג מהקווים. לכן אני מבצע את המשימות לאט ובדרך כלל אני מפגר אחרי כולם.

• מדי פעם אני שומע את הורי אומרים אחד לשני כי יש לי ידיים שמאליות, ועד כמה אחותי הקטנה יותר זריזה ממני.

מאפיינים בתחום המוטורי והחברתי

בתחום המוטורי, ילדים בעלי DCD, בדרך כלל מציגים את דפוסי התנועה הראשוניים כמו הושטת היד לעבר חפצים ואחיזתם. ישיבה, עמידה, הליכה והריצה מופיעים ברקע ההתפתחותי של ילדים הסובלים מהפרעה התפתחותית בקואורדינציה. בכל אופן, קיימת עדות לאיטיות בהתפתחות השליטה במיומנויות התפקודיות אשר מאפשרות לילדים לשלוט בסביבתם אגב הפעלה של מיומנויות תפקודיות אלה. בגילאים של בית הספר היסודי רוב הילדים כבר מסוגלים להתלבש או לאכול בכוחות עצמם, לאחוז בעפרון ולבצע פעולות של כתיבה, ציור וכיוב' וכן מסוגלים הם להפעיל כלים פשוטים אחרים (כגון צבעים או סרגל) לשם צביעה או לשם כתיבה. ילדים אשר סובלים מ- DCD לעתים קרובות מציגים עיכוב הבא לידי ביטוי בפער בינם לבין עמיתיהם בני אותו הגיל במרבית אם לא בכל המיומנויות התפקודיות הללו.

מלבד עיכוב בהתפתחות המוטורי, נימצא כי ילדים עם DCD מציגים אף איטיות בלמידה של מיומנויות מוטוריות הנדרשות בחיי היום יום בהשוואה לילדים בני גילם אשר מציגים התפתחות תקינה. זאת, למרות שהם בעלי מנת משכל תקינה ואף חופשיים מדיאגנוזה של הפרעות נוירולוגיות. כמו כן, ילדים עם DCD מציגים נטייה לבצע משימות ביתר איטיות על חשבון השגת דיוק בתוצרי עבודתם. כך גם נימצא כי דפוס אחיזת כלי הכתיבה אינו בוגר וקיימת נטייה להשקיע לחץ מוגזם בכתיבה אשר ניראה כי נובעת משליטה מוטורית חלשה בקואורדינציה העדינה. האיטיות ברכישת מיומנויות מוטוריות גורמת לכך שהביצוע של ילדים אלה לקוי במידה משמעותית עד כדי כך שהם מציגים קושי בביצוע פעילויות יומיומיות במסגרת הביתית (לדוגמא: לבוש, רחצה), וכן במסגרת הבית-ספרית (לדוגמא: כתיבה, פעילויות ספורט, מעורבות באינטראקציות חברתיות. נימצא כי ילדים עם קשיים בתנועה היו פחות פעילים מבחינה פיזית בחצר בית הספר בהשוואה לילדים בני גילם ללא קשיים בתנועה.

מחקרים רבים הוכיחו כי בעיות ריגושיות וחברתיות מאפיינות ילדים בעלי בעיות בקואורדינציה המוטורית. קשיים התנועתיים המאפיינים תלמידים עם בעיות בקואורדינציה המוטורית, עלולים להוביל לגיחוכים ולהעלבות מצד חבריהם ולדחייתם ממשחקים ומתחרויות כשרמת המורכבות והדרישות הביצועיות של משחקי בני גילם עולה עם הגיל, אי היכולת של התלמידים עם בעיות בקואורדינציה לבצע ברמה טובה את המיומנויות המוטוריות, מפחיתה את סיכוייהם להיכלל במשחקים. מאחר וילדים עם DCD נוטים להימנע מפעילויות מוטוריות מחשש לכישלון ולכן יש להם פחות הזדמנויות לתרגל מיומנויות. מצב זה עלול להגביר את בעיותיהם התנועתיותולתרום להתפתחות של דימוי עצמי נמוך, תחושת בדידות ורמה נמוכה של כישורים חברתיים (יזדי-עוגב, 2000).


האם קיימת 'חפיפה' ((comorbidity בין DCD לבין הפרעות אחרות?

ילדים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה מציגים קשיים גם בתחום הרגשי, החברתי והלימודי. במקרים רבים המאפיינים הנלווים נתפסים כפועל יוצא של קשיי הילד בביצוע מיומנויות מוטוריות. עם זאת, על-פי מחקרים עדכניים ישנם ילדים הסובלים משתי הפרעות התפתחויות ויותר בו-זמנית. לפיכך ייתכן שאצל ילדים מסוימים המאפיינים בתחומים שונים מהווים תסמינים של כמה הפרעות, ולא בהכרח הם תוצרים של לקות בסיסית אחת. בספרות דווח על שילוב של תסמינים (‘Several comorbid disorders’). בתחום הפסיכו-התפתחותי מדובר בהימצאותן של שתי הפרעות התפתחותיות ויותר בו-זמנית כמו הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD) בשילוב עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD: Attention Deficit Hyperactive Disorder) או עם הפרעה בלמידה. האבחנה של מצב שבו קיים שילוב של שתי ההפרעות ההתפתחותיות - DCD ו-ADHD, מכונה לעתים בשם ‘DAMP’ (Deficit in Attention, Motor Control and Pereception), המתאר חסך בקשב, בשליטה מוטורית ובתפיסה.

ממחקרים עולה כי כ 65% מהילדים עם קשיים בתפקוד הסנסו-מוטורי מאובחנים בו זמנית כבעלי ADHD; 70.4% אובחנו כבעלי ליקויים בקריאה (RD), ו- 22.9% כבעלי הפרעה שבאה לידי ביטוי בהתנהגות אופוזיציונית (ODD).

השלכות יישומיות

קיימת חשיבות עליונה לאיתור מוקדם, לאבחון ולהתערבות. ההתערבות כוללת התאמות הנדרשות בחיי היום-יום, בסביבת הבית ובסביבת הלמידה. זאת, כדי לזמן לילד הזדמנויות רבות ככל האפשר להשיג הצלחות מחד-גיסא ולהפחית (ואף למנוע) ככל האפשר את מספר הכישלונות, מאידך. התערבות מוצלחת עשויה להביא להצלחתם של ילדים עם בעיות קלות יחסית בתחום המוטורי להצליח בתחום הספורט ובתחומי תפקוד אחרים (יזדי-עוגב, 2001).

תכנית ההכשרה למאבחנים ולמטפלים שפותחה על ידי ד"ר יזדי-עוגב, נועדה לתת מענה למספר גדול של ילדים, נערים ומבוגרים אשר סובלים מבעיות בתפקודי למידה ומוטוריקה. זאת, באמצעות הכשרת אנשי מקצוע בעלי ידע מקצועי ומעמיק ממוסד שזהו תחום התמחותו, בעל מוניטין וידע המבוסס על מחקר וניסיון רב ומגוון.
הקורס מכשיר אנשי מקצוע מובילים ואיכותיים ביותר בתחום. בוגרי הקורס יהיו מצוידים בידע אקדמי מבוסס, עדכני, מקיף ורב-תחומי ובכלי אבחון וטיפול ייחודיים להעצמה אינטגראטיבית בתחום המוטורי, הלימודי והרגשי-חברתי. ניסיונה הרב של ד"ר יזדי-עוגב בתחום האבחוני-טיפולי ובהכשרת אנשי מקצוע ב- 23 השנים האחרונות, אפשר בניה של קורס עשיר בתכנים תיאורטיים ויישומיים, הנלמדים בדרך אינטגראטיבית וממוקדת, תוך מיצוי יעיל של זמן הלמידה. בוגרי הקורס יוכלו לעבוד לפי שיטת ד"ר אורלי יזדי-עוגב, מיד עם סיום תכנית ההכשרה.

אפשרויות התעסוקה של בוגרי קורס ההכשרה

פיתוח ויישום תכניות ייחודיות שיהוו אפשרויות לתעסוקת בוגרי הקורס, מהווה חלק אינטגראלי מתכנית הקורס. ד"ר יזדי-עוגב תתרום מהידע שלה ומניסיונה אף בתחום זה בכל הקשור בהקמת קליניקה פרטית, הליכים מנהליים כגון ביטוח מקצועי ואחר ובהליכים פרקטיים כמו בחירת ורכישת ציוד מתאים, שיווק ופיתוח פעילויות הקליניקה ועוד. אפשרויות התעסוקה של בוגרי קורס ההכשרה הן רבות ומגוונות כולל עבודה בקליניקה פרטית, פיתוח ויישום שירותי אבחון וטיפול במסגרות פרטיות וציבוריות, טיפולים אישיים בבית המטופלים, הנחיית קבוצות להעצמת תפקודי למידה ומוטוריקה, חוגי מוכנות פסיכומוטורית לגן ולביה"ס, סדנאות מותאמות לבעלי קשיים בקואורדינציה בגילאים שונים באופן פרטני ובקבוצות קטנות.