דף הבית קורסים והשתלמויות סדנאות נפתחים בקרוב כנסים וימי עיון מועדון חברים קריירה שניה פורום לימודים
מאמרים בריאות וספורט מבצעים נופש ועיון משרות הוראה צוות מורים


מאמרים > לקויות למידה, פיתוח כישורי למידה - ייעוץ וטיפול




הכנת המוח ללמידה
מאת רוני כהן

אחוז ניכר מהילדים נוהגים להפוך את כיווני האותיות בשבוע הראשון של כיתה א'. בעלי לקויות וקשיים בלמידה אשר אינם מאובחנים ומטופלים, ממשיכים לעשות זאת גם בסוף כיתה א'.

לקבלת פרטיםלמידע על הלימודים ולפנייה לנציג

ריק לבוי, מנהל בתי ספר לחינוך מיוחד ויועץ פדגוגי בכיר, מכנה את שלב תחילת לימוד הקריאה כ-מהפכה בתפיסת המציאות של הילד. מדוע?

אם נחזיק סרגל בצורה אנכית ונשאל ילד שעוד לא החל ללמוד, מה זה? הילד יאמר "סרגל". אם נחזיק את הסרגל בצורה רוחבית, הילד עדין יאמר שזה סרגל. אם נטה את הסרגל באלכסון, הוא יישאר סרגל בעיני הילד. עד תחילת בית הספר הילד חי במציאות שמיקום האובייקט במרחב אינה משנה את משמעותו. אם כך מדוע אנו חושבים שזה יהיה לו קל ומובן מאליו לתפוס שאות דו- מימדית מקבלת את המשמעות שלה ביחס למיקומה במרחב? שהאות כ' היא כף כשהיא כתובה מימין לשמאל, וכשהיא כתובה משמאל לימין ( c ) היא משהו אחר שאין לו משמעות בעברית, שההבדל בין ג' ל ז' הינו רק בכיוון שלהן?

בשלות נוירולוגית ללמידה כוללת התפתחות תקינה של כמה מיומנויות בסיסיות:

מוטוריקה גסה: זחילה, ריצה, קפיצה, טיפוס, שיווי משקל.

מטוריקה עדינה: גזירה, הדבקה, השחלת חרוזים, אחיזת עיפרון, רכיסת כפתורים, קשירת שרוכים.

מיומנות חשיבתית-שפתית:אוצר מילים ומושגים ביחס לקבוצת הגיל, הבנת הוראות, הבנת משמעות כמותית, יכולת בניית רצף באמצעות ספירה ומניה ויכולת מיון והכללה.

בשלות רגשית: הבנת מצבים וקודים חברתיים, תקשורת בין אישית תקינה, דחיית סיפוקים, אבחנה בין מציאות לדמיון, יכולת התמודדות עם כישלונות ויכולת הסתגלות למצבים חדשים.

יכולת קשב: מיקוד קשב, יכולת ריכוז בטווחי זמן התואמים את קבוצת הגיל, ויסות עצמי ושליטה.

על מנת שתתרחש תפיסה דו- ממדית טובה חייב האדם לעגן נקודת אוריינטציה- נקודת התייחסות קבועה למרחב, אל המציאות.
דוגמא למצב קיצוני של חוסר אוריינטציה: אדם שמכסים את עיניו במשחק "פרה עיוורת", מסובבים אותו מספר פעמים ולאחר מכן הוא פוקח את עיניו. לרגע לא יהיה לו מושג מה נמצא מימינו ומה משמאלו. כלומר הוא יהיה במצב של דיס-אוריינטציה. כעבור רגע הוא ימצא נקודת התייחסות אל עצמו בחלל ואז יעגן את האוריינטציה שלו וימשיך במשחק.

לעיתים נוצרות נסיבות בהן אנשים מבוגרים ללא לקויות למידה מגיעים למצב של דיס-אוריינטציה בחייהם. לעומתם אנשים עם דיסלקציה עשויים לחוות מצב לא נעים זה כמציאות של חייהם.

בכדי לפענח סמלים דו- ממדיים, אותיות, מילים ומשפטים עד לטכסטים שלמים על התלמיד להיות בעל תפישת כיוון מבוססת היטב, בנוסף לאוריינטציה טובה. כלומר, תלמיד צריך להבין שאם נשנה את כיוון האות ז(בכתב) היא תהפוך לג' (בכתב) ובאנגלית: b יהפוך ל p, d ל q .

תפישת כיוון מאפשרת בנית רצף והבנת סדרות. יסודות אלה מאפשרים לפתח קריאה תקינה ולפתח מיומנות הגיונית מתמטית: ספירה, הבנת משמעות כמותית ויכולת הכללה.

לחלק מהתלמידים הסובלים מלקויות בקריאה אין יכולת להבחין בין תפישה מרחבית תלת- ממדית לבין תפישה דו- ממדית. למשל: הקורא אינו מוצא את המקום בו הפסיק לקרוא, חוזר על שורה או מילה כמה פעמים, ובמקרים קשים האותיות פשוט נראות לו 'קופצות' מהשורה. אחת מהסיבות לקריאה לא יעילה מסוג זה היא כאשר פענוח הסמלים הדו-ממדיים נעשה על ידי התפישה המרחבית / התלת ממדית. קריאה כזו יוצרת מצב של דיס-אוריינטציה בדף. במצבים כאלו אין טעם להמשיך וללמד קריאה אלא צריך לעזור לתלמיד לפתח מיומנויות בסיס של אוריינטציה ותפיסת כיוון ורצף. רק כשהילד ירכוש מיומנויות אלו, יהיה ערך משמעותי בלימוד הקריאה עצמה.

אחת מהדרכים לפתח מיומנויות בסיס אלו היא בדיקת פערים התפתחותיים,במידה ואותרו פערים התפתחותיים יש להפעיל התערבות ממוקדת לתיקון הפער. ההתערבות מתבצעת באמצעות אימון המוח בעבודה תנועתית חושית המשלבת מודעות לנשימה ומשחקים שונים: חשיבה, זיכרון, שליפה, שיום, הכללה, זיכרון פוטוגראפי, ספירה, תפיסת רצף וכו'. ההנאה, המשחק והתנועה הופכים את האימון לחוויה מאתגרת ומחזקת, והחשוב ביותר, מעוררים בילדים אפקט של הנאה ורצון לחזור לאתגר ביכולות משופרות. לעיתים, לפני שהילד שם לב לשינויים שחלים ביכולותיו הלימודיות הוא שם לב שבחלק מהמשחקים הוא מצליח יותר. הדבר מעודד אותו לשתף פעולה גם במטלות שהוא פחות אוהב ובונה את הקשר עם המטפל, קשר שהוא חיוני להצלחת הטיפול.

לסיום אומר רק שאין ילד שלא רוצה להצליח בלימודים ולהיות מעורב מבחינה חברתית. יש ילד שאינו יכול. הוא אינו יכול משום שתנאים התפתחותיים מסוימים החיוניים ללמידה לא התפתחו אצלו מסיבה כזו או אחרת. לפעמים הקושי גלוי לעין ולפעמים לא. הילדים שנדמה לנו כי אינם רוצים ולעיתים אף מתנגדים חוו כישלונות חוזרים ונשנים שיצרו אצלם מצב רגשי זה של התנגדות והימנעות. איתור מוקדם של הקשיים וטיפול בהם יכול למנוע את הקשיים הרגשיים שנוצרים בעקבותיהם.

הכותב: רוני כהן - מורה ומטפל בכיר במכון רביב לפיתוח כישורי למידה

מכון רביב פועל בישראל בחיפה ובתל אביב. מטפלים בשיטת רביב מציגים תוצאות יעילות במיוחד בטיפול באנשים הסובלים מבעיות למידה.

לפנייה לנציג למידע על הלימודים ולפנייה לנציג


כל הזכויות שמורות ל© אתר-לי 2003
אין להעתיק תכנים מהאתר ללא אישור בכתב מצוות שבתון