מעורבות הורים - על יחסי הורים ומורים
כתבה: ענת אשד (M.A. חינוך)
מורה ומנחת קבוצות הורים ומורים / מכון אדלר

""כדי לחיות כשווים בין שווים עם זולתנו, עלינו להמיר את העיקרון הוותיק והמכובד של השימוש בכוח ובכפיה.
עלינו לרכוש לנו שיטות חדשות של שיתוף פעולה..."
פרופ' רודולף דרייקוס – שיוויון האתגר

כשהייתי ילדה התייחסתי למורים שלי ביראת כבוד. גם אם כעסתי על המורה לא ממש העזתי להביע זאת. המורים מבחינתי ידעו מה הם עושים. לא זכור לי שקיימנו בבית שיחות של ביקורת על בית הספר . הורי שידרו לי שבית הספר הוא מקום חשוב .המורים מבחינתם היו דמויות סמכותיות וראויות להערכה . נדמה לי שהבית שלי לא היה שונה משאר הבתים באותה תקופה.
מסר של כבוד והערכה לבית הספר ולמורים עבר מההורים לתלמידים. לא זכור לי שתלמיד העז להתחצף או לדבר באופן לא ראוי למורה. ואם "שומו שמים" היה אירוע שכזה – התלמיד מיד הועמד במקום הן על ידי המורים ובגיבוי מלא של ההורים. אפשר להגדיר את החברה שבה חייתי כחברה אוטוקרטית וסמכותית.

וכיום.....???
השינוי הוא מקיצוניות אחת לשנייה.
הורים מרשים לעצמם להתייחס בחוסר כבוד משווע למורים.
נפרצו כל הגבולות. הורים מרשים לעצמם להתקשר למורה בשעות הלילה המאוחרות ולדרוש ממנו
לשוחח איתם.ישנם הורים שמרשים לעצמם להרים קול או אפילו יד על המורה....
אין כבוד – אין סמכות - אין גבולות – הכול פרוץ...

גם הילדים מרשים לעצמם לדבר אל המורה באופן מזלזל ומשפיל.
"את לא תחליטי עלי..." נפוץ במחוזותינו.
רצינו דור אסרטיבי ? רצינו ילדים שיודעים מה הם רוצים ועומדים על שלהם....?
קיבלנו דור שאינו מקבל סמכות. ילדים שמרשים לעצמם להתייחס בחוסר כבוד.

אני מאמינה שהשינוי והפיתרון טמון בשיתוף פעולה בין ההורים והמורים.
ברגע שההורים יבינו שילד שאינו מכבד את המורה שלו – גם לא ילמד ולא יתחנך על ידי אותו מורה.
ברגע שההורים ישתכנעו שחשוב וכדאי לחנך את הילדים לשמור על זכויותיהם – אבל באותה מידה חשובה גם הדרך שבה הם עושים זאת. ברגע שההורים יבינו שחוסר כבוד למורה יחזור כבומרנג.
אז יבוא השינוי.
רק כאשר ההורים יבינו שקשר טוב בינם לבין המורה הוא לטובת הילד שלהם, רק אז ישתפרו היחסים.
וכאשר ישתפרו היחסים אפשר יהיה לנסות ולשפר גם התנהלות והתנהגויות.

הבעיה מתחילה כאשר ההורים מעבירים לילדים מסר ,גם לא מילולי, שהם לא מעריכים את המורה.
הורה כזה עושה עוול לילד שלו. בדרך כלל כשהורה מתקשה לקבל את המורה – ישפיע הדבר גם על הילד. אם המורה נותן משימה וההורה מבטל את החשיבות שלה – הילד לא יבצע אותה – או שיכין באופן שטחי.
מי שניפגע בסופו של דבר זה התלמיד.

כשההורה משדר לילד שלו שהמפגש עם המורה הוא מפגש חסר ערך – הדבר יבוא לידי ביטוי בהתנהגות חסרת גבולות ומעצורים בכיתה. תלמיד שיודע שכשהוא מתנהג לא בסדר הוא מקבל גיבוי בבית, ירשה לעצמו לעשות ככל העולה על רוחו.
כך מגיעים למצבים שבהם התלמיד אומר למורה שלו:
"את לא תקבעי עבורי"...
ברור שאמירה כזו שוברת מיד את הסמכות של המורה.
ובמצב כזה מורה לא יכול לנהל כיתה.

אין כאן קריאה להורים לא להיות עם האצבע על הדופק. או לא לנסות לשנות – או לא להעביר ביקורת. ההורים צריכים להבין שיש להם ולמורים אותה מטרה. המטרה היא טובת הילד.

הם חייבים לשתף פעולה ולשדר כבוד הדדי. הילדים לומדים מהמבוגרים – ובעיקר מושפעים מההורים שלהם. יכול להיות וקורים מצבים שבהם המורים טועים. הדרך שבה פונים ההורים למורה שטעה היא מודל עבור הילד.
הורה שאינו פונה בכבוד, שלא יתפלא שאח"כ הילד שלו נכנס לעימות עם המורה.

הורה יכול לעזור מאוד לשפר את מערכת היחסים בין המורה לתלמיד.
הורה שמתעניין - שיוזם שיחות עם המורה יכול לרכך מצב של קונפליקט. הורה שמעביר מסר של כבוד למורה. מסר של אכפתיות מסר של הערכה – ישפיע על הילד הפרטי שלו לפנות בהערכה ובכבוד.

יחסים בין מורה ותלמיד הם יחסים בין בני אדם. גם שם קיימת הדדיות.
הורה שמוותר על קשר טוב עם המורה מוותר על חלק מאוד חשוב מחיי ילדו.
באמצעות המורה יכול ההורה לדעת כיצד הילד מתנהל בחברת הילדים, האם יש לו קשיים רגשיים או לימודיים.?
גם קונפליקט עם מורה הוא אינדיקציה לכך שקיים קושי שזקוק להתייחסות.
ישנם מצבים שהילדים חוזרים הביתה עם ציון גרוע או הערה לא נעימה.
לפעמים בכדי להסיר מעצמם את האחריות וההרגשה הלא טובה הם מטילים את האשמה במורה.
"המורה לא הסביר- לא עזר – מאשים סתם".... וכו'.
כהורים - התלונות של הילדים יכולים בהחלט להשפיע עלינו ולעורר את רחמינו/ כעסינו/ הזדהותנו..
אבל כהורים יש לנו תפקיד לראות את התמונה לאו דווקא בעיניים הסובייקטיביות של הילד.
הורה בוגר ידע לקבל את הידיעה מתוך אמפטיה והבנה למצוקת הילד.
הורה בוגר ידע ל"סנן" את האינפורמציה.
וידע גם לפנות למורה לקבלת עזרה ולא לצורך עימות.
הורה שרוצה בטובת הילד לא ימהר לשפוט ולבקר את המורה.

מה עושים?

• בתחילת שנה קיבעו פגישת היכרות אישית עם המורה.
  קיבעו עם המורה את אופן התקשורת ביניכם: טלפון/ מייל/ מכתבים.
• השתדלו לקיים עם המורה פגישת דיווח אחת ל- 3 חודשים.
• אם באפשרותכם הצטרפו לפעילויות של הכיתה: מפגשים/ טיולים.
• במידה וישנם נושאים שמציקים לכם – בקשו מהמורה שיצור אתכם קשר בזמן שנוח לו/לה. טלפון הביתה בשעות הצהריים או בלילה יכול רק לקומם.
• שתפו את המורה על אירועים שהמשפחה עוברת, הדבר יכול להשפיע על המורה לקבל ביתר סבלנות וסובלנות תקופה של חוסר שקט מצד התלמיד.
• כדאי להתייעץ עם המורה לגבי דרכי טיפול בילד. בסופו של דבר ההחלטה בידיכם.

• בהתקפות ובהאשמות לא תשיגו שום דבר חוץ מעלבון והתרחקות.

• זכרו: המורה הוא הפרטנר שלכם לחינוך הילד. מורה מחוזק יוכל לחזק את ילדכם.

הכותבת ענת אשד
מנחת קבוצות הורים ומורים.
מגשרת מוסמכת בענייני גירושין.

לפנייה לענת אשד
כל הזכויות שמורות לענת אשד

למידע על הלימודים במבון אדלר ולפנייה לנציג