שגיאות נכונות - מי שלא טועה לא לומד
כתבה: תלמה בר אב
 

שגיאות נכונות  הן אותן טעויות מהן למדנו, דרכן התפתחנו  ובאמצעותן רכשנו כלי התמודדות חדשים.

 שגיאות נכונות  הן אלה המבוססות על הנחות מוטעות. אבל רק מתוך הטעויות מתאפשרת עשייה תורמת נלהבת ודינאמית.

 השגיאה המכשילה ביותר היא השאיפה לא לעשות שגיאות.
 לטעות זה אנושי: אדם שוגה כול עוד הוא נושם. מי שמנסה למנוע מעצמו שגיאות יוצר את השגיאה הגדולה ביותר של חייו: לא להיות בן-אנוש. (זהו רעיון מבריק אבל לא בר-ביצוע). אבל אם השגיאות הנכונות הופכות להיות טבע שני יש שהן הופכות למכשילות ליוצרות דפוס הרסני של יחסים גרועים.

הראיה הסובייקטיבית היא הכרח המציאות.
אבל אם הרואה הסובייקטיבי משוכנע  כי ראיית האמת שלו היא ה-בלעדית וה-מוחלטת נוצרת בעיה.

לגביו אכן, ראייתו נכונה ומשקפת את ערכיו. אבל איש איש וראייתו שלו והכל לגיטימי.
ברגע שאדם קולט זאת, הוא יכול להקשיב ולהבין את נקודת הראייה של השני ולפעול איתו
בשיתוף פעולה. אבל אם הוא משוכנע שההגיון שלו הוא ההגיון הנכון היחיד, יהפכו חייו
לסדרת מאבקים בניסיון לשכנע את כל מי שנושם לידו, שהוא היחיד הצודק והיודע,
 ובעל הדעה המנצחת כל ויכוח. כך נולד דפוס מכשיל ומתסכל של יחסים עכורים נטולי הידברות
ושיתוף. לשום אדם אין מונופול על ההגיון הכלל עולמי. כל אחד זכאי לחשוב מתוך חרות את מחשבותיו
שלו הנובעות מתפישת עולמו.
 

מכירים את אלה שנולדו צודקים? את אלה ש"אין להם בעיות"?

הורים המסרבים לבדוק את יחסיהם עם ילדיהם ומשוכנעים שמי שאינו חושב כמוהם חסר הגיון וטועה. (בעיקר אם זה בן הזוג). בן הזוג המשוכנע שהוא ההגיוני והצודק ולכן בן-זוגו הוא האשם בכל הצרות והתלאות שפקדו את חייהם.מה לעשות. להבין שהדברים הנראים לי הגיוניים הם פרי הראייה שלי, לבני אדם אחרים תפישה אחרת של המציאות ואין צודק והגיוני יחיד ובלעדי.
 

סוד העושר האנושי ואושרו טמונים בשוני שבין בני אדם,
 שוני יוצר רבגוניות ויצירתיות, למרבה המזל לא נולדנו כולנו עם אותה ראייה.

עוד שגיאה נכונה היא החלום על איזה הורה אהיה? על איזה בן-זוג אהיה?

כל אדם חולם להיות באופן טבעי הורה מושלם לילדים הממלאים את חובותיהם בהתנדבות שמחה.
וכל אדם חולם להיות חלק ממערכת זוגית המתאפיינת ביחסים של שיתוף ואחווה באופן טבעי
וזורם מבלי להשקיע מאמצים.

אבל כאן החלום – וכאן גם שברו. האם נולדנו עם הנוסחה הסודית איך לגעת באושר ההורי או הבינזוגי? האם איננו אמורים לתהות, לחפש דרך, להתפשר, לוותר – והנה, השגיאה הזאת גם היא נכונה משום שבלעדיה אנה אנו באים? איזה אדם מתכנן מראש להיות ההורה שצועק אלף פעמים אמרתי לך ללכת לישון, לסדר את החדר, להכין שיעורי בית. הרי כולנו משוכנעים שנמצא דרך להיות הורים מושלמים: לא נכעס לא נצעק נגדל את ילדינו בדרכי נועם. ההורים בתחילת דרכם גם משוכנעים (ובעקר משוכנעות) שהם לא יגידו ויעשו את מה שאימא שלהם אמרה ועשתה.

והנה הפתעה המשפטים שנואי הנפש מנסרים בחלל החדר. זו לא אמא שלי זו אני הצועקת.

והנה לכאן מחלחלת ההכרה שאני לא ההורה הנפלא שחלמתי להיות. ושילדי אינם עושים באופן טבעי את ההיפך ממה שהם אמורים לעשות: רבים אחד עם השני; לא הולכים לישון ולא קמים  בשעה הנכונה, מנהלים מאבקי כוח, מנדנדים ומעצבנים. כל אלה יוצרים אכזבה חוסר אונים כעס צעקות וחוזר חלילה.

ההורה המסוגל לבדוק את יחסיו ועשייתו ולשנות אותם, יהפוך את השגיאה הזאת לנכונה ומקדמת. הוא ילמד כמיטב יכולתו איך לגדל ילדים תוך יחסים טובים.

החתן והכלה בדרכם המאושרת אל החופה מונעים ע"י החלום הנפלא איך יחיו יחד באחווה ורעות. איך יצרו תמיכה ושיתוף. איך לא יהיו כמו הוריהם.

המציאות שונה: יחסים טובים אינם צומחים מאליהם הם פרי הקשבה הערכה וכבוד. כבוד לדעת השני לרגשותיו ולמעשיו. יחסים טובים אינם נקיים מקונפליקטים מכעס ומ"למה התחתנתי אתך". יחסים טובים נוצרים אצל אנשים היודעים לדבר ולהקשיב לאחר המריבה. את כל אלה יש ללמוד.

אם נעשה זאת תהפוכנה השגיאות למורות דרך אל החיוך והשמחה אל ההתפתחות והצמיחה.

 ניתן ללמוד להבין לשנות ולהפוך את השגיאות לנכונות יותר  מצמיחות ומלמדות
 

למורים בשנת שבתון
 יש לקבל אישור של קרן ההשתלמות לפני רישום ותשלום לקורסים

זכאות לגמולי השתלמות
יש לבדוק עם המפקח המחוזי על ההשתלמויות מטעם משרד החינוך